עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אשה שיש לה הרבה דברים להגיד.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (7)
בגידה  (2)
אוכל  (1)
אכזבה  (1)
בגידות  (1)
גבולות  (1)
וויסקי  (1)
חיפה  (1)
מוסיקה  (1)
נישואים  (1)
עיניים  (1)
עירום  (1)
צילומים  (1)
צלם  (1)
ארכיון

יוצאים לחגוג

21/05/2017 12:38
wind
אהבה, בגידה, אוכל

יוצאים לחגוג. סוף סוף הגיע סיום הפרוייקט. ההצלחה שנרשמה היתה אדירה. שיתוף פעולה לא שיגרתי. זה בכלל לא התחום שלה, אבל פנו אליה לעזרה ומצאה את עצמה נלהבת. לאור ההצלחה, כל הנוגעים בדבר הרוויחו יפה מאד והיתה סיבה ממש טובה לחגוג. הוחלט על מסעדה בשרית מגניבה. בגלל שהיא היתה הכי דתיה שם, הוחלט שהיא תחליט על המיקום. הגיעו והתמקמו. היא מיד נכנסה למטבח. הטענה הרשמית היא שהיא צריכה לבדוק את הכשרות ואת אופן הבישול אבל בעצם מאז ומתמיד אהבה להכנס למטבחים של מסעדות. לראות שבאמת נקי, לראות את הצוות ובעיקר לראות את הטבחים בפעולה. לראות אותם קוצצים, מקפיצים ומערבבים היה משהו שמאז ומתמיד הסעיר אותה.

 

המטבח היה ענק וחדשני. מזמן לא ראתה עיצוב כזה. נכנסה עם הבטחון שלה וההליכה הזאת שלה והתקבלה בחיוך. הציצה לסירים, שאלה שאלות וכל הזמן בחנה את הצוות. כולם גברים, כולם ממש נאים וגבריים והיא לא באמת רצתה לצאת. שאלה מי השף הראשי והחמיאה לו. באמת היה נראה ששווה היה לבוא. חזרה לשולחן. הערב היה מקסים. האוכל היה מצוין. היא חולה על בשר. כולם שתו יין וכולם היו ממש שמחים. היתה אוירה ממש נעימה ומצחיקה והיא מאד נהנתה. מגיע המלצר שוב והיא עסוקה בשיחה. לפתע היא שומעת שפונים אליה בשמה הפרטי. המלצר לא אמור לדעת אותו. הוא פונה אליה ואומר לה שהשף הראשי קורא לה למטבח. לא זכרה שאמרה לו את שמה. קמה ופנתה למטבח. הוא עמד וחיכה לה. חייכה אליו והחמיאה לו על האוכל. חשבה שהוא מן הסתם רוצה לשמוע איך היה אחרי שהתעניינה בשלבי ההכנה. הוא חייך. "את לא מזהה אותי, נכון?". "מזהה? אני אמורה? לא. אני לא מכירה אותך". "אני גידי. גידי שהיה איתך בצבא".

 

היתה המומה. גידי. גידי שירת איתה באותו בסיס. הם היו החברים הכי טובים. תמיד ראתה בו ידיד ולמרות שידעה שהוא מאוהב בה היא לא הרגישה אליו אותו  דבר. הם היו צוחקים המון ביחד. היה להם את אותו סוג הומור מטורף. שאגות הצחוק שלהם היו מטריפות את כולם, בעיקר בחדר האוכל ותמיד משכו אליהם אנשים, אבל הם לא נתנו לאף אחד להכנס ביניהם. הם היו שניהם וזהו. גידי. כל כך הרבה זמן לא חשבה עליו. מיד כשהשתחררה טסה לטיול שלה והקשר נותק. גידי. זה לא יכול להיות. "אתה ממש השתנית. אתה הורס. מה עשית לעצמך?". הוא מחייך. "ישירה תמיד היית. אחריהצבא טסתי לצרפת עם המשפחה. למדתי שם בישול ונהייתי שף. חזרתי לארץ, התחתנתי ולפני שנה בערך התגרשתי. כנראה שזה משנה בנאדם. ואת, מה נהיה איתך? חזרת בתשובה?". "כן", אמרה. "חזרתי בתשובה, התחתנתי. אני נשואה עם ילדים". אומרת ולא מאמינה שזה הוא. לא היתה מזהה אותו בחיים. "איך זיהית אותי?"."הייתי מזהה אותך בכל מקום. שמרתי את התמונות שלך איתי עוד הרבה שנים אח"כ. לא השתנית בכלל, את יודעת? חוץ מהעיניים שלך. תמיד היה בהן אש אבל נראה לי שהאש הזאת נהייתה איכשהו יותר עמוקה עכשיו".

 

צחקה. תמיד אמר שיש לה אש בעיניים. האש הזאת סיבכה אותה כל כך הרבה פעמים ותמיד גידי היה זה שנתן לה את הכתף לבכות עליה אחרי שהתרסקה. הוא היה עדין כל כך והיא רצתה אותם כאלה מחוספסים וקשוחים. ושילמה על זה תמיד בהתרסקויות האלה. הביטה בו. הקול שלו נהיה אחר. עוד אז הוא היה מעשן ונראה שהוא עדיין. הידיים שלו נהיו גסות יותר וכנראה שהוא מתאמן. אבל זה גידי. עכשיו היא רואה שזה באמת הוא. והוא כל כך מתוק. חייכה אליו. "אז מה, את באה לראות את המשרד שלי?". קרץ לה. זו היתה הבדיחה הפרטית שלהם על כל אותם מפקדים צבאיים דוחים שהיו מפתים את המזכירות הצעירות לעניינים מגונים. גם היא חוותה כאלה הצעות מגונות ותמיד גידי היהמגיע בזמן ומציל אותה. כולם חשבו שיש ביניהם קשר רומנטי. צחקה וצחקה. ואז כשדעך צחוקה. הביטה בו. "כן, אני רוצה". סימסה למישהו שם בשולחן שישלח את התיק שלה עם המלצר ויתנצל בשמה שהיא לא חוזרת לשולחן.

 

הוא אחז בידה והביט בה. היא ראתה בעיניו את המבט ההוא שתמיד היה שם.הוא לא הפסיק לאהוב אותה ויותר מתמיד פתאום זה נראה לה כזה סקסי. אף אחד לא מסתכל עליה ככה. אף אחד. בבת אחת חזרה אליה התחושה הזאת שליוותה אותה במחיצתו תמיד. חשה אהובה, מוחמאת, מוגנת. והיד הזאת שלו עם האחיזה החזקה הזאת עשתה לה דברים בגוף. הוא הוביל והיא אחריו. עלו במדרגות ונכנסו למסדרון. היו חייבים להצמד זה לזו. תמיד נרתעה ממגע של גברים זרים ועכשיו לא נרתעה מכלום. זה גידי שלה. אין ממה לפחד. נכנסו למשרד שלו. משרד מעוצב ויפיפה. הוא עיצב אותו בעצמו, כך אמר לה. "רוצה יין?". "לא. לא עוד יין". חייכה אליו. "שתיתי הרבה יותר מדי, נראה לי. אני בכלל לא מבינה מה אני עושה פה". "נראה לי שאני מבין בשביל שנינו. לא יודע מה איתך, נראה לי שאני בעניין של חיסול חשבונות". גם זו היתה בדיחה פרטית של שניהם. ובגלל היין כנראה, היא צחקה ממש. הוא כזה חמוד.

 

התקרב אליה. "אני חייב לראות את השיער שלך. בעיקר אני חייב להריח אותו. שנתיים שלמות הריח הזה היה קם איתי בבוקר והולך איתי לישון. הרגת אותי. את מוכנה בבקשה להוריד את המטפחת הזאת? בשבילי?". בתנועה אחת הורידה את הכיסוי ופרעה את השיער. השיער שלה ארוך ומטופח ובעצם הוא הדבר היחיד שמזכיר לה את הנשיות שלה בתוך כל העטיפות והשכבות והצדיקות. "וואו. את פשוט משגעת". קרב אליה והחל לשחק בשערה. אף אחד לא נגע בשיער שלה ולא ראה את השיער שלה לפחות 15 שנה. היא עקבה במבטה אחרי תנועותיו וחשה שהיא לא יכולה לשלוט בעצמה. אחזה במותניו וקרבה אותו אליה.

 

כמו הצתה, כמו פיצוץ, החלו לגעת ולגעת ולמשש. עטף אותה בחיבוק שלו ונישק אותה כמו שאף אחד לא נישק אותה מעולם. נשיקה של צלילה לעומק. התמסרה אליו לגמרי ונתנה לו את עצמה לחלוטין. כל כך רצתה את זה ובעיקר היתה זקוקה לתחושה הזאת של נחשקת, של סקסית, של מושא הערצה. ליטף לה את השיער שוב ושוב ואת פניה. היא, רק רצתה לחוש את העור שלו. החלה לקלף ממנו את הבגדים שלו. בגדי העבודה שדבק בהם ריח של בשר ושל זיעה ושל בושם גברי משובח ושלו. סקסי בטירוף. היין, יחד עם הרעב שלה,יחד עם האש הזאת שלה שמעולם לא הצליחה לרסן פעלו פעולה משותפת. היא רצתה אותו מאד. הוא חייך לתוך שפתיה. "את משהו", הוא מילמל.

 

צנחו על השטיח הפרוותי שכיסה את הרצפה. הרגישה אותו נלחץ אליה ורצתה אותו בתוכה מאד. הגידי הזה שלה כבר גירה אותה כל כך וכל הסיטואציה הזאת כבר הטריפה לה את כל החושים. הוא לא מיהר ונישק אותה בכל גופה. מצץ בשקיקה את כל איבריה והיא מצאה עצמה משמיעה קולות שמזמן לא השמיעה. העינוי המתוק הזה שלו היה מהמם והיא הגיבה לו שוב ושוב. כשהשתלבו זה בזו לבסוף, זו היתה שלמות שאין לה סוף. כמו חיבור שנברא עוד מזמן והתגשם בזמן ובמקום המדוייקים ביותר. לאחר כל  התזוזות וההשתוללות הזאת של שניהם, קרסו לבסוף זה על זו.

 

מתנשמים עדיין ודבוקים, התלטפו. לא יכלו להפסיק לגעת זו בזה. "את לא נעלמת לי יותר. אני לא אוכל לחיות בלעדייך". הביטה בו והוא מלטף את פניה."אני יודעת. אני לא נעלמת. אתה גידי שלי".

כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: